ליאו יקר.
נדמה לי כי עברו שנים מאז מכתבי האחרון אליך.
כשאני כותבת לך אני רואה את עצמי, אותה
צעירה תמהונית וביישנית עם צמת זהב וגוף
בתולי מטשטש חמוקיו בתוך חולצה גדולה דהויה
מכביסות רבות יושבת מולך בסטודיו הנשקף אל
גפן עמוסת אשכולות המשתרגת סביב חלון
מקושת המגלה טפח מהוואדי המשתרע לפניו.
כשנתיים מאוחר יותר סיפרת לי שמשהו
בתשובותיי המתחמקות, ממבטי המרוחק יצר בך
אז את התחושה שאתה מוכרח לעבור את מחסום
הגדרות והשתיקה. באחת מהאורגיות הלילית
שלנו, כשכבר הכנסת אותי עמוק לרזי משיכת
המינים וגוניהם, הסגרת שהשדיים הצעירות העור
הצח והתמימות הבתולית תרמו לא מעט, לראות
בי יעד מכובד לאחד מכיבושיך. באותה עת כבר
בעט אלוני שלנו את בעיטותיו הראשונות בבטני
ואני הנחתי את ידך על בטני המתעגלת בכל פעם
שהיית בנמצא ואתה ענית לי בעיניים בורקות
ונשיקה על הלחי.
אז כבר החל תפקידי כאם וכילדה ואת תפקידי
האהובה המסתורית חלקת לנשים אחרות אשר
כמוני נקלעו במקרה אל הסטודיו ונשבו בקסמי
הפרא האציל ובחלקת דבריו המעידים גם על ידע
ובקיאות. במהלך כל היחד שלנו גם כשהייתי
נתונה ראשי ורובי באהבתי המתעצמת ובגעגועי
המכלים אליך למרות שהיית כה קרוב והיחד
שלנו הכיל כל מה שניתן היה להכיל: למן ניהול
משק הבית, העיסוק בתכשיטנות ובציו, ושעות
הטיפול בתינוק. ידעתי שאני בונה בחירוף נפש
את אותה חומה של עצמיותי שתביא לבסוף ליום
שבו אופיע לפניך ואומר בהחלטיות שאני הולכת
לי לדרכי. ידעתי אז כמו עתה כשגופך כבר
מרחף לו בעולמות אחרים, שלגביך למילים כמו
שגרה ורגילות אין מקום ביחסים שבינו לבינה,
כבר מאותה פגישה ראשונה כשאמרתי לעצמי
שבמקום הזה אחיה והאיש הזה נועד להיות
אהובי. מכתב זה נכתב אליך חברי היחיד כשאני
חשה יותר מאי פעם את הלבד שלי.
© כל הזכויות לתוכן דף זה שמורות לאמנית אילנה צמחוני
אילנה צמחוני
טלפון: 04-8385906
דוא"ל: