"לשיר ציור"
"מאילנה גם למדתי כי במקביל לפתגם הידוע "מיטב השיר כזבו" יש גם שורש משותף לבדיה או לסיפורי הבדים עליהם
הציירת מטביעה את צבעיה (9), שורשי השפה העברית נשמעים לאילנה והיא גם " מנצחת במכחול, במישוש הבד על
מלאכת הבדידות" (11), שירי אילנה אינם מחורזים, אך חרוז יפה מתגלה פה ושם "שנאת חינם וכל הדם אני באה בך ים"
(26), שפתה השורשית שאינה, " תלויה על בלימה" (15), מרשה לה גם ביטויי שוק והיא "מתה על שקיפויות" (14), גם
דימוייה הם עזים ונועזים ומישהי ש"פעם חשבה שהיא יקרת מציאות החלה אט אט להבין שהייתה אגרטל סיני יקר מיותר"
כבר הזכרתי את הדימויים מעולם הציור, רק ציירת יכולה לראות "פיסת חום בתוך הדהוי האבני הזה מול פיסה תכולה
אפרורית של צבע בתוך אין צבע" (49), או לשאול "מה צבע לגשם ומה עומק לאור?( (47).
אילנה מתייחסת גם למוסיקה ו"נבל חליל, כינור חרישי משמיעים חצאי טונים, רוטטים לוטפים, בעבועי צלילים לוטפים אותה
ברוך ,שרים" (19).
(לשיר ציור,2000, הוצאת בת צבי)
Books
"המוסיקה בציורה"
בספר 43 סיפורים קצרים,העוסקים ברובם במתח שבין האומן המקדיש עצמו ליצירתו, לבין
מעגלי העולם הסובבים אותו.
הספר הוא פסיפס של דמויות ציוריות, המתואר באמפתייה וחמלה אנושית, באמצעות התבוננות
דקה ורגישה בתאורים ציוריים ובלשון סיפורית, הגובלת לפרקים בשפה שירית מרובדת ועשירת
דימויים.
(המוסיקה בציורה, 2006, הוצאת גוונים)
*קטעים מסקירתו של המשורר
שמואל שתל ז"ל
*המספרים הינם מספרי עמודים
בספר.
"אגדת שלוש הצפורים"
היא סיפור שירי המיועד גם לילדים וגם למבוגרים. הוא מצטיין באופיו התיאורי. ציפורים בכלל
מושכות את תשומת ליבם של יוצרים: אריסטופנס, סלמה לגרלף, אנדרסן, מטרלינק, ווילד,
היצ'קוק. ביאליק., דינה וולוך. אגדות רבות של עמים שונים. תערוכה של הציירת החיפאית יפה
פרלמן לפני תשע שנים הוקדשה לנושא. ביצירה שלפנינו בולט האופי התיאורי אידילי של
הציפורים. אמירת הן לבריאה וליופייה, הצומחת מתוך התבוננות מלאה אהבה. בתיאורן שלסוגי
הציפורים בולטים החירות, האהבה, העידון, ההידור, הצעקנות הריחוק הדאגה. בתיאור שלושת
הציפורים דומה, כי הנושאים העיקריים הם בדידות ויצירה. כל אחת משלושת הציפורים ומסלול
חייה והסתגלותה לעולם. אין זה סיפור טבע, אלא משל על בני האדם.
(אגדת שלוש הצפורים, 2011, הוצאת אוניקס)
*מתוך סקירתו של עמיקם יסעור,
סופר ופובליציסט, אשר נתפרסמה
במגזין "נטו ארט נט"
"ציפור על גג"
הוא בעל אופי לירי מאוד. שולטת בו העדינות, הטון המינורי, ציוריות. התבוננות הן כמה
מהתכונות המאפיינות את המשוררת. ניכרת הזיקה למזמורי תהילים, אותה ניתן למצוא גם
בחלק מציוריה. דמויות מן המיתולוגיה ומן הספרות כמו : ונוס, קסנדרה, אופליה, סאלומה.
שירים רבים נכתבו תוך התבוננות מן הצד ללא נוכחותו של האני. אין זו שירה אגוצנטרית, אלא
שירה המנסה להכיל את העולם. השירים מסתיימים בנקודות ואינם מבטאים חלק מתוך רצף.
ניתן למצוא בשירים גם כעין תהייה על דברים שונים. התהייה היא מרומזת ואיננה מופיעה
בצורת סימני שאלה רבים. יש כאן גם שירים חברתיים כמו "אתרי זיכרון", על הפתרון הסופי
ו"וחוזר חלילה" על מלחמת לבנון השנייה.
(ציפור על גג, 2011, הוצאת אוניקס)
*מתוך סקירתו של עמיקם יסעור,
סופר ופובליציסט, אשר נתפרסמה
במגזין "נטו ארט נט"
"לא אבק כוכבים"
"זהו דגם אידיאלי לשירה: מטאפורית במידה, ציורית וצלולה."
(יואב איתמר 'יקום תרבות')
"שרשי השפה העברית נשמעים לאילנה."
(שמואל שתל ז"ל)
"הכנות, חיוב המלאות, כאב חשוף, הציור הנכתב במילים, אלה מסממני שירתך הטובה."
(מירון איזקסון)
"מכחולך מנגן בעדינות כואבת רססים של חיים."
(ד"ר דליה לורנץ)
"העדינות, הטון המינורי, ציוריות והתבוננות הן כמה מהתכונות המאפיינות את המשוררת."
(עמיקם יסעור)
(לא אבק כוכבים, 2015, הוצאת פרדס)
"מכתבים צרורים בסרט כחול"
"זהו קובץ סיפוריה השני של אילנה צמחוני.
בספר זה שלוש חטיבות סיפורים: "בגוף ראשון" - כאן מצויים סיפורים בהם המונולוג של שתיים
או יותר דמויות קרובות, מהווה את גוף הסיפור על המתח וההתרה שבו.
שתי חטיבות הסיפורים האחרות "טלאים של סודות", ו"חידות" עוסקים בנושא המצוי במרבית
סיפוריה בספרה הראשון: עולמם של אמנים המקדישים עצמם לעולם היצירנ והמתחים בין עולם
זה לבין המעגלים הקרובים אליו.
עולם ילדותה ובגרותה מבצבץ אף הוא בכמה מהסיפורים המצויים בספר.
בסיפור "ליאו היקר" ובסיפור "מכתבים צרורים בסרט כחול", ממשיכה הסופרת במסורת שכבר
הופיעו ניצניה בספרה הראשון - בניית סיפור מחליפת מכתבים בין דמויות הראשיות.
שפה עשירה בעלת רבדים, התבוננת ויכולת האזה, תמציתיות ואמפתיה מאפיינים את דרכה
של הסופרת.
(מכתבים צרורים בסרט כחול, 2016, הוצאת פרדס)
© כל הזכויות לתוכן דף זה שמורות לאמנית אילנה צמחוני
אילנה צמחוני
טלפון: 04-8385906
דוא"ל: